מזונות האשה / ילדים
דיני המזונות בגירושין: מהפכה משפטית שינתה את הכללים
נושא המזונות הוא אבן יסוד בתיקי גירושין בישראל. בעבר, הדין חייב באופן גורף את הבעל (האב) בתשלום מזונות לאשתו ולילדיו.
עם זאת, פסקי הדין האחרונים של בית המשפט חוללו שינוי דרמטי בדיני מזונות הילדים. כיום, ישנם מקרים בהם האב עשוי להיות פטור לחלוטין מתשלום מזונות, ואף מצבים בהם חובת התשלום תעבור לאם.
-
מתי חלה חובת תשלום מזונות?
-
מהם התנאים לקביעת התשלום?
-
כיצד נקבעים הסכומים החדשים?
כל הפרטים החשובים על הכללים המשתנים - לפניכם.
חובת מזונות בדין העברי
🏛️ דין תורה ודיני המזונות: הבסיס המשפטי בישראל
בבסיס דיני הנישואין והגירושין בישראל, עבור זוגות יהודים, עומד דין תורה. משמעות הדבר היא שההלכות הדתיות בנושא המזונות (מזונות אישה ומזונות ילדים) הן הדין המהותי שעל פיו מחויבים הצדדים.
על מנת להבין את חובות המזונות בישראל, יש להכיר תחילה את המשפט העברי בנושא זה.
נקודות מרכזיות:
-
היסוד: המשפט העברי מבחין בין שני סוגים של חיובי מזונות: מזונות אישה ומזונות ילדים.
-
הנדבך הנוסף: כפי שנראה, בית המשפט אינו מסתפק בדין העברי בלבד, אלא "בנה עליו קומות נוספות" באמצעות פסיקותיו – בהן נעסוק בהמשך.
אנו נעסוק כעת בפירוט בכל אחת מחובות המזונות בנפרד.
מזונות אישה לפי דין תורה
ההלכה היהודית קובעת שלוש חובות עיקריות שהבעל חייב לאשתו – שארה, כסותה ועונתה. בעברית פשוטה, הבעל חייב לדאוג לאשתו למזונותיה, לביגוד ולקיים איתה יחסי אישות. אם כן, אחת החובות היא חובת “שארה”, הלא היא חובת המזונות.
כמה מזונות?
על פי הדין העברי, כל עוד בני זוג נשואים מחובתו של הבעל לדאוג למזונותיה של האישה. חובה זו מגולמת במילות הכתובה שהבעל כותב לאשתו במעמד הנישואין: “אני אזון, אכלכל ואפרנס”. ההלכה קובעת רמה בסיסית של חיוב מזונות, אולם כאשר בני הזוג כבר חיים ביחד לאורך שנים, נוצרת הסתמכות של האישה לרמת חיים מסוימת. חובתו של הבעל לשמור על רמת חיים זו והמזונות – ייקבעו בהתאם.
מדור ספציפי
-
זכות ייחודית של האישה על פי דין תורה, היא הזכות למדור ספציפי. בית הדין רשאי לפסוק כי על האישה להישאר בבית בו היא רגילה לחיות ולבעל לא תהיה זכות להוציא אותה מהדירה במסגרת חובת המזונות שלו כלפיה. זאת, גם במקרים בהם הדירה רשומה על שם הבעל בלבד! מדובר בסעד ייחודי שניתן לנשים בבית הדין הרבני, ולא ניתן להן בבית המשפט.
זכות קיזוז
חשוב לציין כי ייתכנו מקרים בהם חובת המזונות של הבעל תקוזז לפי הכלל “איני ניזונת ואיני עושה”. במקרים בהם הכנסתה של האישה גבוהה מהכנסתו של הבעל, היא זכאית להפרדה כלכלית שלא מחייבת אותה לערב את כספיה עם כספי הבעל. בתגובה, הכספים שהיא מרוויחה ויכלו להגיע לתא הכלכלי המשפחתי מתקזזים מחובת המזונות.
⚖️ מזונות ילדים: מהפכה משפטית בנטל התשלום
חובת ההורים לדאוג לצרכי ילדיהם עד בגרותם היא בסיסית. באופן מסורתי, הדין העברי הטיל את חובת המזונות הבלעדית על האב – חובה שכללה דאגה לצרכים הבסיסיים של הילד (המוערכים בכ-1,000 עד 1,500 ש"ח לחודש) והשתתפות בהוצאות הדיור של האם.
מצב זה יצר לעיתים חוסר צדק, במיוחד במקרים של משמורת משותפת והכנסות דומות, בהם האב נאלץ לשלם מזונות גם כאשר הוצאותיו בפועל על גידול הילדים לא היו פחותות משל האם.
המהפכה של בע"מ 919/15
פסיקת בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15 חוללה שינוי משמעותי:
-
קביעת עיקרון חדש: במקרים של משמורת משותפת והכנסות דומות של שני ההורים, האב יכול להיות פטור מחובת תשלום מזונות עבור ילדים מגיל 6 ומעלה.
-
מעבר לבחינה נסיבתית: במקום פסיקה אוטומטית על פי הדין הדתי, כיום מתבצעת בחינה מקיפה של הנסיבות: גובה הכנסות ההורים, חלוקת זמני השהות (משמורת), הוצאות הדיור והוצאות גידול הילדים בפועל.
ההתמודדות עם בתי הדין הרבניים
יש לציין כי בע"מ 919/15 משפיע בעיקר על בתי המשפט לענייני משפחה. בתי הדין הרבניים דבקו בתחילה בעקרונות הדין הדתי המסורתי. עם זאת, גם בקרב בתי הדין, ניכרת חלחול של עקרונות הצדק המודרני, ורבים מהם מאמצים בהדרגה את עקרונות בע"מ 919 בפסיקותיהם כדי להתאים את נטל המזונות למציאות הכלכלית הנוכחית.
